כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ישוב קדומים ואח'

פסק דין

א. רקע התביעה וטענות הצדדים:

בפני תביעת שיבוב ע"ס 30,478 ₪ וביסודה דרישתה של התובעת להשיב לידיה את כספי התגמולים ששילמה למבוטחה עקב אירוע נטען שאירע ביום 2.6.11 בעת שלפי עמדת התובעת, רכב מבוטחה מסוג מאזדה ( להלן:"המאזדה") נהוג בידי מר סלומון מנחם, נפגע מבוכנות של מחסום כניסה בעת שביקש להיכנס ליישוב קדומים בו מתגוררת משפחתו.

התובעת טוענת כי האירוע אירע כדלקמן:

בקרבת השעה 21:00 התקרב מר סלומון עם המאזדה למחסום ועצר עצירה מוחלטת מלפניו.

מר סלומון התקשר לאביו המתגורר ביישוב על מנת שייתן פקודה לפתיחת המחסום באמצעות חיוג למספר טלפון באמצעותו ניתן להביא לפתיחת המחסום מרחוק.

בעת האירוע, הזרוע האופקית של המחסום היתה שבורה ומוטלת לצד הדרך ועל כן רק בוכנות הזרוע היוצאות מבטן האדמה פעלו כסדרן, והיוו מדד לאורו ניתן היה להבחין במצב השער כפתוח או כסגור.

מעת שהבוכנות ירדו ארצה, התקדם מר סלומון בנסיעה אל עבר הכניסה ליישוב אלא מרגע שעבר את פני הבוכנות, החלו אלו פתע לעלות חזרה והסבו למאזדה נזקים.

התובעת טוענת כי השיבוש בעבודת המחסום הינו ליקוי טכני לו אחרית הנתבעת 1 בתור מפעילת ו/או מפקחת על פעולת המחסום וזו כשלה בכך. על כן, יש להטיל עליה את האחריות לנזקי המאזדה בהם נשאה התובעת.

הנתבעות מתכחשות לטענה כי השער היה תקול. הן מפנות את חציהן לנושא הרמזור המצוי בצד ימין של הכניסה ליישוב. לטענתן התובעת לא נתנה דעתה לרמזור זה במסגרת טענותיה לכתב התביעה ואף לא בהודעתו הכתובה של מר סלומון לתובעת ובעדותו בפני ביהמ"ש, וזאת לא בכדי שכן הכשל מצוי בו. לטענתן, מר סלומון החל בנסיעה קדימה בניגוד להוראת האור האדום שדלק ברמזור ובעת הגיעו לקו הגבול של הבוכנות החלו אלו לעלות מעלה עד אשר פגעו בקרקעית המאזדה. כתימוכין לכך, הללו צירפו תמונות צבע של המחסום הנכונות לעת הזו, לפיהן בעת שדולק האור ברמזור בצבע אדום, זרוע המחסום יורדת בה בעת שהבוכנות מתחילות לעלות מעלה עד אשר הללו חוסמות את נתיב הנסיעה. מאידך, בעת שהאור ברמזור דולק ירוק, מצויה זרוע המחסום בצורה אנכית בעוד שהבוכנות יורדות ארצה לאדמה. יצוין כי גם התובעת צירפה תמונות אך זאת משני עברו של המחסום המלמדות אף המה על שלבי פעולתו ברגיל. כחיזוק לעמדתן, הביאו הנתבעות למתן עדות את קב"ט הישוב לעת הזו אשר הפליג בהסבריו אודות מנגנון המחסום ופעולתו.

הצדדים אינם חלוקים על הנזק שכן נושא זה לא עלה במסגרת דיון ההוכחות וסיכומיהם וממילא שמאי התובעת לא הוזמן לחקירה בהתאם לתקנה 130א לתקסד"א.

ב. החומר הראייתי הדרוש להכרעה:

5 . בפני בית המשפט הוצגו הראיות הבאות העקרוניות להכרעה בסוגיה שבמחלוקת:

כתבי בי-דין של הצדדים על נספחיהם לרבות חוות דעת שמאי רכב התובעת והודעתו המודפסת של מר סלומון לתובעת בדבר גרסתו לאירוע וכן תדפיס דיווח טלפוני של האירוע אצל הנתבעת 1 שצורף לכתב ההגנה.

תמונות שחור-לבן של נזקי המזדה.

תמונות צבע של המחסום מטעם הנתבעות ותמונות המחסום בשחור לבן מטעם התובעת שנטען כי צולמו בסמיכות זמנים לאחר האירוע.

פרוטוקול דיון הוכחות מיום 11.2.14 הכולל את עדותם הראשית והנגדית של מר סלומון ומר ליאור ביטון המשמש כקב"ט היישוב קדומים.

ג. דיון ומסקנות:

6. הדילמה הנעוצה בליבת המחלוקת שבין הצדדים הינה למעשה דילמה ראייתית ומסתכמת בשאלה האם הצליחה או לא הצליחה התובעת להוכיח כי רכבה נפגע עקב כשל טכני הטמון במחסום וכפועל יוצא מכך האם לא ניתן היה לצפות כשל זה או שמא קיים ספק בגרסתה אשר מטיל עליה צל כבד שבכוחו להטות את מאזן ההסתברויות לרעתה. שאלה זו שאלה שבעובדה היא המחייבת בהתאם לפסיקה הכרעה פוזיטיבית לעניין זה לאחר קביעת ממצאים עובדתיים ביחס לאירוע שבמחלוקת הצדדים. רק במקרים בהם קיים "ספק שקול", היינו כאשר ביהמ"ש מגיע לכלל מסקנה כי לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, יטה בית המשפט לקבוע כי בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו לא עמד בחובתו לשכנע את בית המשפט בגרסתו. מאחר שברגיל ובשגרה נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על התובעת, אלא וככל שקיימת עילה לסבור אחרת, יטה בית המשפט בעת מקרה שכזה לדחות את התביעה לנוכח הספק השקול שנותר לאחר בחינת מאזן ההסתברויות בהליך האזרחי (לעניין זה ראו: רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.13).

7. לאחר זיקוק חומר הראיות שבפניי ובחינת עדי הצדדים והתרשמותי מהם באופן בלתי אמצעי, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח כשל בתפקוד המחסום שהיווה את הסיבה לנזקים ברכבה. שקלול הנתונים שבפניי מלמד על כשל שנפל מלפני נהג התובעת בעת שעבר את פני המחסום הטמון ככל הנראה בשיהוי ביצוע פעולת המעבר על ידו בהתחלף הרמזור הדולק ברמזור מירוק לאדום. יחד עם זאת מצאתי כי הנתבעת 1 כשלה בכך שלא דאגה לתיקון זרוע המחסום החסרה ו/או מילאה את חסרונה בדרך מכוונת אחרת. חסרונה של הזרוע בתור אלמנט הרתעתי-מכוון, תרם לטעמי תרומת מה לנזק, אותה מעמיד אני על שיעור של 30 אחוזים.